ניסיונות אחרונים למנוע מלחמה; מהלכים דיפלומטיים; “ישראל לא תפתח בפעולת צבאית מקדימה“

1973 : הממשלה לנוכח מלחמה מתקרבת || 175 61 ראש הממשלה הביעה את רצונה הרב לאשר זאת, אולם ציינה גםבגלל מזג האוויר . את הקשיים המדיניים הכרוכים בה ברוח דבריו של דיין . “מכה מונעת — נורא מושך אבל 62 למעשה החליטה גולדה מאירעוד נראה“, אמרה . היא דחתה את ההכרעה להמשך היום . שלא לאשר מכה מקדימה בהניחה שישראל תזדקק בימים הקרובים לעזרה אמריקנית משמעותית, מדינית וצבאית . מאיר ודיין העריכו שאם ישראל תתקוף היא תואשם ללא ספק כמי שפתחה במלחמה נגד סוריה בשעה שלזו לא היו כלל כוונות מלחמה והיא נמצאה בפריסה הגנתית נגד התוקפנות הישראלית . מצרים, כך ייאמר, הייתה עסוקה בתרגיל צבאי ותו לא, אך נאלצה לפתוח באש כדי לסייע לסוריה המותקפת . הימים הבאים לימדו שמאיר ודיין, ואיתם למעשה כל שרי ממשלת ישראל, צדקו בהערכתם זו . לראיה : גם בנסיבות שבהן נפתחה מלחמת יום הכיפורים ניסו המצרים לטפול את האשמה על ישראל וטענו שהיא שפתחה באש ראשונה, וכי הם הגיבו להתקפה של כלי שיט צבאיים ישראלים על כלי שיט של 63 אף שקיסינג‘ר לא האמין לטענה הזו נדרשו יומיים שלהצבא המצרי במפרץ סואץ . פעולה מצידם של מרדכי שלו בוושינגטון ושל שר החוץ אבא...  אל הספר
כרמל