164 || “יבוא יום ויפתחו את הארכיונים“ הצפויה כדי שכדבריו “לא ימצא עצמו במיעוט חסר תקווה לפרוץ את חומת ההתנגדות 24 ההודעה, שבעקבותיה יצא זמיר בבהילות ללונדון כדילהערכה שהמלחמה בפתח“ . לברר עם המקור אפשרות לפרוץ מלחמה כשבארץ שוררת מתיחות ביטחונית יוצאת דופן, הייתה אמורה ליצור דריכות במערכת ולתמוך בהערכה שבכל זאת עומדת לפרוץ מלחמה . שלושה רכיבים היו אמורים להבהיר שהנסיעה חשובה ביותר ושהמידע שיופק ממנה קריטי : העובדה שזמיר הוזעק לפגישה בדחיפות, דבר שלא קרה בעבר מעולם, והקוד שנמסר בהודעת המקור, שפירושו אפשרות של מלחמה ( אף שזה היה מידע כללי בלבד ) . כאמור זו לא הייתה הידיעה היחידה על אפשרות לפרוץ מלחמה, והיא התקבלה בשעה שצבאות מצרים וסוריה ערוכים בגבולות עם ישראל בהיערכות חריגה . קדמו לה ידיעות על פינוי משפחות היועצים הסובייטים ממצרים ומסוריה וידיעות אחרות שדיברו על אפשרות של מלחמה . אולם יציאתו של זמיר לפגישה בלונדון לא הרעידה את אמות הסיפים, כפי שכתב שמעון גולן בספרו . זמיר לא עדכן את גולדה מייד בדבר נסיעתו לפגישה החשובה, אך ביקש מראש אמ“ן לדווח לה על כך . בעקבות הידיעות על פינוי משפחות ה...
אל הספר