השיב לו השופט : "חירותך להניף את זרועותיך מסתיימת בדיוק במקום שבו מתחיל חוטמו של חברך" . עלינו להיות סובלנים כלפי כל הפגנה באשר היא - גם זו שלדעתנו מיותרת, גם זו העוסקת לטעמנו בנושאים שאין בהם צורך, וגם זו המצדדת בעמדות הבזויות בעינינו . פסיקת בית המשפט העליון מורה אותנו שאם אין סכנה ממשית לפגיעה בנפש או ברכוש, יש להתיר את ההפגנה . אני סבור, למשל, כי ההפגנות שהתקיימו סמוך לביתו הפרטי של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפתח תקווה, ושמשתתפיהן נשאו מטעם עצמם את דגל המאבק בשחיתות וקראו לזירוז ההליכים בעניינו של ראש הממשלה, היו מיותרות ולא שירתו את המטרה שלשמה יצאו המפגינים לרחוב . כלום צריך היועץ המשפטי לממשלה שידחקו בו כדי שיילחם בשחיתות ? הרי זה תפקידו . לצורך כך הוא משכים כל בוקר ויוצא למלאכת יומו . האם יש טעם בדחיקתו לקצר את ההליכים ולקדמם ? היועץ המשפטי עושה זאת ממילא בדרך ובקצב שהוא יודע לעשות . האם עליו להגיש כתב אישום מבלי שנבר היטב בחומר החקירה והגיע למסקנה כי התקיים הסיכוי הסביר להרשעה ? אך גם אם מטרות המחאה מול בית היועמ"ש אינן נהירות לי, עדיין זו מחאה שחשוב להילחם כדי להתירה . ברור לי ל...
אל הספר