מדרש הגדול 165 - בדומה לתפקידו השגור במדרש התנאים "לקשר את הכתוב 342 לרוב מבנה הופעתו בתנחומא קבוע וכולל הנדון עם כתוב אחר" . שלושה חלקים : פסוק הפרשה ( הוא הפסוק הקרוב ) ; דיבור ההצעה "זהו שאמר הכתוב" ; הפסוק הרחוק ועימו יחידות טקסט הדורשות אותו . על יסוד הערכתו של מרק ברגמן שבמדרש הגדול השתמר עיבוד תנחומאי של הפתיחתא, הנפתחת בדיבור ההצעה "זהו שאמר הכתוב", יש מקום להאיר את תפקודו של דיבור הצעה זה 343 באמצעות דוגמה מספרות התנחומא . פסוק הפרשה - הפסוק הקרוב : "וַיֹּאמר ה' אל אברם לֵך לְך" ( בראשית יב, א ) דיבור הצעה מצביע זהו שאמר הכתוב פסוק רחוק מן הכתובים - "שמעי בת וראי והטי אזנך, ושכחי עמך ובית אביך" ( תהלים מה, יא ) הצעות דרשניות 'שמעי בת וראי והטי אזנך' זה אברהם, "ושכחי עמך ובית אביך" זו עבודת כו"ם [ כוכבים ומזלות ] ואומר "אֹמרים לעץ אבי אתה" וגו' ( ירמיה ב, יז ) , "וְיתאו המלך יָפיך" ( תהלים מה, יב ) זה ממ"ה [ מלך מלכי המלכים ] והוא חפץ לייפותו בעוה"ז [ בעולם הזה ] ולעוה"ב [ ולעולם הבא ] , כי הוא אדוניך והשתחוי לו . 344 על פי דוגמה זו אפשר לציין שני מאפיינים עיקריים להופעתו של די...
אל הספר