הלשון הפרשנית - דיבורי הצעה: תפקוד פרשני או עיצוב ספרותי?

מדרש הגדול 131 רצפים ספרותיים חדשים משילובם של שני הטקסטים ללא הסתרת נפרדותם ותוך כדי הבלטת המנגנון המכונן את הרצפים הללו 307 הבלטה זו כורכת אפוא יחדיו כבר במדרש - דיבורי ההצעה . הקדום את הפרשנות - על מינוחה - ואת הפואטיקה, בהיבט של יחידות טקסט נפרדות ובהקשרה של מערכת היחסים שבין הטקסט 308 המקראי - הפסוק הבודד - לטקסט המדרשי . לעומת זאת בהקשרנו, לנוכח המקורות הרבים המשוקעים במדרש הגדול, אנו עדים למערכת יחסים שבין הטקסט של מדרש הגדול לשכבה קנונית שניה המורכבת מן המקרא ומספרות חז״ל גם יחד . אם מוסיפים לכך את פער הזמנים שהוזכר בין המדרש הקדום ובין מדרש הגדול, יש בכך כדי לצפות לשינוי בתפקודם של דיבורי ההצעה, שהרי אינם נדרשים עוד לעמוד בין הטקסט המדרשי ובין הטקסט המקראי . 307 . ראו נסים, תבניות, עמ' 199 . נסים אמנם עסקה במדרש התנאי מכילתא דרבי ישמעאל, אולם הציעה בדבריה התבוננות במדרש בכלל . 308 . בנימין זאב בכר כבר כינה את דיבורי ההצעה "הלשון האמנותית" ( בכר ) , ונסים, עמ׳ ,191 תיארה אותם כ"מטא‑שפה מעצבת של טקסט ספרותי" וכינתה אותם "האמצעים הספרותיים המחברים בין הטקסט של התורה הכתובה לתורה ...  אל הספר
רסלינג