גלעד שפירא 110 ג . 1 . רציונל המציג את הצורך בהקדמה הרציונל מופיע בהקדמת מאור האפלה במפורש ומסביר את הצורך בחיבור לאור הפער בין השלמות האלוהית לבין חלקיות המציאות, "ולכן נאצלו ממנה [ האצילות הכללית גש ] נפשות חלקיות חסרות", ומתוך מודעות להשפעת הזמן החולף על הזיכרון "עד שנפסקה האצילות ונתרחקה מן המקור הראשון" ו"כמו שאבדו דברים רבים 265 בהקדמה למדרש הגדול, לעומת זאת, אין כל אמירהונשכחו" . מפורשת על הצורך בחיבור, אולם כפי שהצגתי וכפי שאדגים, ההקדמה יוצרת מסגור מחודש לפרשנות ובכך נרמז צורך להתבונן בה מחדש . לדוגמה, בולט בה השימוש הפואטי בדיבור הצעה "כתוב" . ההקדמה נפתחת בדרשה זו : "כתוב ואהבת את ה' אלהיך ( דברים ו,ה ) וכתוב את ה' אלהיך תירא ( שם, יג ) " . כדיבור הצעה משמשת תיבת "כתוב" להבאת פסוקים, אולם בהקשרנו היא מקיימת גם פונקציה מבנית של הבלטת שני חלקים בדרשה, וקובעת את ההקבלה ביניהם בהזמינה את הקורא לבחון אותה, לזהות את מערכת היחסים בין ציווי האהבה ובין ציווי היראה, להציב שאלה בעניין זה ולצפות למענה . בכך מקבלת תיבת "כתוב" מעמד פואטי המאפשר לה לסמן את מרחב השיח המותווה באמצעות 266 בדר...
אל הספר