גלעד שפירא 18 חלוקה לפרשות לפי מחזור הקריאה החד‑‑שנתי, נוסחת סיום בסוף 9 לכל פרשה, מבנים דמויי פתיחתאות הפרשות, פתיחות מפויטות בראשי הפרשיות ופתיחה מפויטת אחת בשעריה של ההקדמה . המקרב את מבטו יבחין בשני בתים בכל פתיחה מפויטת, בכל בית חריזה שונה, והפסוק החותם את הבית השני בכל פתיחה מפויטת, לרוב מהכתובים, קובע את חריזתו ומופיע בראש הפרשה שבעקבותיו כתופעה סדירה . בהעמקה נוספת של המבט תזדקר תבנית לשונית קבועה העומדת בראשי המבנים דמויי הפתיחתא בראשה של כל פרשה - דיבור הצעה "זהו שאמר הכתוב" המביא עימו את הפסוק החותם את הפתיחה המפויטת ופותח את הפרשה . זאת, למעט ההקדמה הנפתחת באופן ייחודי בתיבת "כתוב" . דפדוף מרפרף לאורך כל פרשה יחשוף לאורך הרצף הדרשני כמה יחידות טקסט הנפתחות בתבנית לשונית זו . יש להבין את המבניות הנרמזת באפיון לעיל, לאור הפער בינה לבין התיאורים הרווחים של מדרש הגדול ואשר מלמדים אותנו כי הוא בנוי ממובאות שנלקחו ממקורות שונים ורבים . לפיכך יש מקום לבחון באיזה אופן מבנים היחסים בין הסדירות ובין החד‑‑פעמיות את החומרים השונים המשולבים וממוזגים במדרש הגדול . תמונה ראשונית זו היא בב...
אל הספר