לוחמי הגטאות | 143 השתייך לשומר הצעיר ונמנה עם גיבורי השואה של הקיבוץ הארצי, אך צוקרמן לא חשב פעמיים . המכתב היה ידוע בארץ, ב- 1951 פורסם בביטאון מפ"ם כביטוי לקריאתו האחרונה של "מפקד גיטו וורשה" . 116 היה זה מכתבו של מפקד הארגון היהודי הלוחם שיועד לצוקרמן, סגנו . צוקרמן ראה בו מכתב הרואי וגם אישי מאוד, מסמך שהתעלה על המחיצות הפוליטיות . בארץ נודעו משפטיו האחרונים שנטענו סמליות לנוכח מותו של אנילביץ' במהלך המרד : "היה שלום יקירי . אולי עוד נתראה . חלום חיי קם והיה . זכיתי לראות הגנה יהודית בגיטו בכל גדולתה ותפארתה" . 117 ברשומותיו במסגרת העבודה על ספר מלחמות הגיטאות ציין צוקרמן : "המקור העברי אבד, תורגם מיידיש" . 118 הערה לקונית זו היא קצה קרחון לגלגולי המסמך, שעליו קמה והייתה אגדה . כמה ימים לפני פרוץ המרד יצא צוקרמן מהגטו בתפקידו כנציג האי"ל בצד הארי, במטרה לעמוד בקשר עם המחתרת הפולנית . הוא תכנן לחזור, אך חיסול הגטו מנע זאת ובמהלך המרד נשאר מחוץ לו . ההיסטוריונית חוי דרייפוס הראתה שיציאתו לצד הארי הייתה נקודת מפנה בדינמיקה של מִפקדת הארגון : זו חייבה שינוי באיוש תפקידי הפיקוד על קבוצ...
אל הספר