55 על חירות ואחריות המוסרית . בכך הסטייה מהחוק המוסרי אמנם אינה מבטאת את תפיסת החירות החיובית של קאנט ואינה אלא כישלון במימוש יכולת הרצייה לפעול בהתאם להוראתו של הרצון המחוקק, אולם עדיין ניתן לטעון שהיא נעשית בהנחת האידיאה של החירות הטרנסצנדנטלית, ולפיכך גם האדם הרע מהבחינה המוסרית אחראי למעשיו ( 2005 Wood, ) . על חירות, אוטונומיה והרגע האתי כיצד אפוא מגדיר קאנט עצמו את החירות שמצויה ביסוד הבחירה של האדם ברגע האתי בין פעולה שיסודה בהיבט הניסיוני, החושי שלו, לבין פעולה שיסודה בהיבט התבוני שלו, ומה מניע את האדם לבחור בחוק המוסרי או בפעולה שמנוגדת לו ? בספריו הדת בגבולות התבונה בלבד ו המטאפיסיקה של המידות עוסק קאנט בסוגיה זו, ובעצמו שואל על אודות הכושרה המוסרית הראשיתית שבאדם, שהיא-היא זו שמאפשרת את חירות הרצייה . לדבריו, אי אפשר אמנם לקבוע עיקרון מדריך לרגע הבחירה של הרצייה בין החובה שנגזרת מהציווי הקטגורי לבין נטייה אישית כלשהי, אולם אין משמעות הדבר שהיא עצמה אינה מבטאת בחירה חופשית של הרצייה . חירות הרצייה ברגע ההכרעה הראשונית נדרשת כדי שניתן יהיה לייחס לאדם אחריות גם אם פעל בניגוד לחו...
אל הספר