אהרון פוגל, בשיחה עם עדנה הראל פישר 56 הליך של קביעת סדר עדיפות והצבתו בתוך מסגרת, ואז כל החלטה מנותקת מהמציאות . אין דיווחיות, אין בקרה, ואין אפשרות דמוקרטית להשפיע על התוצאה . זה מקור לניצול לרעה של המשאבים הציבוריים בידי שרים וחברי כנסת . כאשר אין תקרה לתקציב, כל דבר יכול לעבור בוועדת הכספים והמחסום היחיד הוא למעשה עוד שחיתות פוליטית, כלומר תשלום דמי מעבר ליו״ר הוועדה כדי שיעמיד את הדברים להצבעה . זוהי שחיתות פוליטית . בשיטת המשטר הישראלית יש קשיים נוספים, שאת חלקם אפשר לפרש לכאן או לכאן . בכל ממשלות ישראל נדיר למנות שר המתאים לתפקיד מבחינת כישוריו או ניסיונו . המינוי הוא מקרי לחלוטין, תוצאה של קשרים פוליטיים, למשל הרצון של ראש מפלגה שלטת לבסס את מעמדו . ניתן לומר שזו שחיתות, אך ניתן לומר שזה המצב בשיטת המשטר הקיימת . אתן שתי דוגמאות נוספות, אקטואליות : דוגמה אחת — רכישת צוללות . נניח שמישהו חושב שצוללת היא צורך ביטחוני . האם התקדמות ברכישת צוללת בלי לשתף את מערכת הביטחון היא מעשה שחיתות ? יכול להיות שזה תהליך ניהולי גרוע, אבל לא שחיתות פוליטית . אם אומרים לציבור ומסבירים לו שרכישת ...
אל הספר