"יבגני אוניגין" של א"ס פושקין בתרגומו של אברהם שלונסקי | 293 3 ואפילו פושקין עצמושל פושקין הצביעו אף הם על תופעה זו, העיד על היצירה "יבגני אוניגין" שהיא "שלל פרקי שירה : / 4 מגוון סגנונות גם שוחקה, גם נעגמת, / עממית אף מרוממת" . שונים, ואף מנוגדים זה לזה, מעניק ליצירה גוון אירוני ומוסיף לה לעיתים ממד פרודי, בעיקר ברוח יצירתו של ביירון "צ'יילד 5 המעברים הסגנוניים הם פעמים רבות פתאומיים ובלתי הרולד" . צפויים מבחינתו של הקורא, כגון המעבר מסגנון פולקלוריסטי ( שירתן של נערות הכפר ) לחשיבתה הרומנטית של טטיאנה ( עמ' 77 ) , מה גם שבסמוך לכך נוקט המשורר-מספר בסגנון השיח המצטעצע ( שם ) וצירוף מכוון זה של סגנונות שונים יוצר 6 משחק אירוני . דוגמה מובהקת לניגודים בסגנונות יש בתיאור ההווי של בעלי האחוזות המעוצב בסגנון מונמך, ואשר כולל סממני שיח האופייניים להם ( עמ' 94 ) ומופיע על רקע דיגרסיה של מונולוג לירי מרומם מפיו של המשורר-מספר ( עמ' 93 - 94 ) . לפעמים נזקק פושקין במתכוון ללשון העתיקה של הכנסייה הפרבוסלבית, דבר התורם להעצמה של הביטוי הנאמר ( עמ' 171 ) , אך לאחר מכן הוא עושה בלשון הכנסייתית הזו ...
אל הספר