106 כי בענן אראה — אגדה והלכה במסכת יומא בתלמוד הבבלי אמות זכה . ואם היו שניהם שוין הממונה אומר להם הצביעו . ומה הן מוציאין אחת או שתים . . . מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש, ודחף אחד מהן את חברו, ונפל ונשברה רגלו . וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפיס . ( יומא פ"ב משניות א - ב ) המצב המקורי לפי תיאור המשנה היה שלא קבעו מראש מי מרים את תרומת הדשן, אלא מי שרצה תרם . במקרים מסוימים, כאשר היו הרבה כוהנים שרצו לתרום, ערכו תחרות ריצה בין הכוהנים לאורך כבש המזבח והראשון שהגיע זכה . אם הכוהנים הרצים הגיעו יחד, הכריעו ביניהם באמצעות פייס — הגרלה שהתבצעה על ידי עמידת הכוהנים בצורה שדומה למעגל, הושטת אצבעות 1 ברם, בעקבות מקרה הכוהנים ומנייתן עד מספר שרירותי שנבחר . של תחרות צמודה שהגיעה לידי דחיפה של אחד הכוהנים ופציעתו, שונו הכללים ונקבע שחלוקת העבודות במקדש תתבצע לכתחילה באמצעות פייס . סיפור על כוהנים שרצו על המזבח כדי לזכות בעבודה מופיע גם במקור תנאי אחר — ספרי במדבר — אבל הסיפור בספרי שונה 2 מאוד מזה שבמשנה : 1 ראו יומא פ"ב מ"א, וכן תוספתא כפורים ...
אל הספר