ספר שלישי, פרק י 443 הסיבה לכך היא למידתם של שמות לפני [ הכרת ] האידיאות שהם שייכים להן על שפתותיהם לעתים קרובות כסימן היכר המבדיל את כנסייתם או את האסכולה שלהם, ואינם מטריחים יותר מדיי את ראשיהם בבירור האידיאות המדויקות שהן מייצגות . אין צורך שאכביר כאן בדוגמאות שקריאתו ושיחותיו של כל אחד תסַפקנה לו די והותר מהן ; ואם הוא רוצה לשפר את המלאי שבידיו, האמנים הגדולים של טביעת המונחים מסוג זה — כוונתי לחכמי הסכולסטיקה ולמטפיזיקאים ( שעמם אפשר למנות, אני חושב, את הפילוסופים הווכחנים של המוסר ושל הטבע בדורות האחרונים ) — אצלם ימצא שפע שישביע את תאבונו . II3 . יש אחרים המרחיקים לכת עוד יותר בהשחתה לשונית זו . לא זו בלבד שאינם מקפידים להימנע ממילים שבהוראתן הראשונית כמעט שלא נלוות להן שום אידיאות ברורות ומובחנות, אלא ברשלנות בלתי נסלחת הם נוהגים להשתמש במילים שבשימוש נאות בשפה מוצמדות להן אידיאות חשובות מאוד בלא שום משמעות מובחנת . "חכמה", "תהילה", "חסד" וכולי הן מילים הנשמעות לעתים תדירות מפיו של כל אדם, אבל רבים מאלה המשתמשים בהן, אם ישאלו אותם למה הם מתכוונים במילים אלו, יבואו במבוכה ולא יד...
אל הספר