פרק ב על הוראתן של מילים

על המילים 362 מילים הן סימניהן המוחשיים של האידיאות של מי שמשתמש בהן 2 כלשהם שבאמצעותם תוכלנה האידיאות הבלתי נראות שמהן עשויות מחשבותיו להיוודע לאחרים . דבר לא התאים למטרה זו, לא מבחינת העושר ולא מבחינת המהירות, יותר מן הצלילים הנהגים שהאדם מצא שביכולתו להפיקם בקלות כה רבה ובמגוון כה רחב, ואנו יכולים להעלות בדעתנו שמסיבה זו החל האדם להשתמש במילים, שהטבע היטיב כל כך להתאימן למטרה זו, כבסימנים לאידיאות שלו : לא בשל שום קשר טבעי שיש בין צלילים נהגים מסוימים ובין אידיאות מסוימות ( במקרה כזה הייתה בקרב כל האנשים רק שפה אחת ) אלא בשל קביעה רצונית אשר באורח שרירותי עושה מילה למציינת של אידיאה כלשהי . תפקידן של מילים הוא אפוא להיות סימנים מוחשיים של אידיאות, והאידיאות שהן מייצגות הן הוראתן הנאותה והישירה . 2 סימנים אלו משמשים אנשים לשמירת מחשבותיהם שלהם, כעזר לזיכרונם הפרטי, או כדי לחשוף את האידיאות שלהם ולהציגן לעיני אחרים, כביכול, שהרי בהוראתן הראשונית או הישירה, מילים אינן מייצגות דבר מלבד האידיאות שיש ברוחו של מי שמשתמש בהן, תהיה אשר תהיה מידת האי-מושלמות או הרישול באיסופן מן הדברים שהן אמ...  אל הספר