פרק לא על אידיאות הולמות ובלתי הולמות

על האידיאות 332 כל האופנים הולמים 3 של הדברים . אם סוכר יוצר בנו את האידיאות שאנו קוראים להן "לובן" ו"מתיקות", אנו בטוחים שיש בסוכר כוח ליצור ברוחנו אידיאות אלו, שכן אחרת הן לא היו יכולות להיווצר על ידי הסוכר . וכך בכל תחושה המתאימה לכוח הפועל על חוש כלשהו מחושינו האידיאה הנוצרת כך היא אידיאה ממשית ( ולא בדיה של הרוח, שלה עצמה אין כוח ליצור שום אידיאה פשוטה ) , ואינה יכולה שלא להיות הולמת, שכן עליה רק להתאים לכוח זה . ולפיכך כל האידיאות הפשוטות הן הולמות . אמת, רק למקצת הדברים היוצרים בנו אידיאות פשוטות אלו אנו מתייחסים כאילו היו רק סיבותיהן . תחת זאת אנו מתייחסים אליהם כאילו היו האידיאות הללו ישים ממשיים הנמצאים בהם : על האש אמנם אומרים שהיא כואבת למגע, ובכך מסומן הכוח ליצור בנו את אידיאת הכאב, אבל קוראים לה גם בהירה וחמה, כאילו בהירות וחום היו באמת דבר מה באש, יותר משהם כוח לעורר בנו אידיאות אלו, ולפיכך קוראים לדברים אלו איכויות באש, או איכויות של האש . אבל לאמיתו של דבר הן אינן אלא כוחות לעורר בנו אידיאות כאלה ; וכך יש להבין את כוונתי כאשר אני מדבר על איכויות משניות כעל מצויות בדברי...  אל הספר