פרק י על השימור

על האידיאות 124 יהיה טוב לא פחות גם בלא אידיאות אלו כלל, מפני שהן אינן מביאות לו תועלת רבה . האדם קהה הזיכרון, המחמיץ את ההזדמנות כאשר הוא מחפש ברוחו את האידיאות האמורות להועיל לו, לא התברך בידיעתו יותר ממי ששרוי בבורות גמורה . תפקידו של הזיכרון הוא אפוא להקנות לרוח את האידיאות הרדומות האלה בשעה שהן נחוצות לה, והדברים שאנו קוראים להם המצאה, דמיון וחריפות שכל נעוצים במציאותן של אידיאות אלו בהישג יד בכל הזדמנות שבה הן נחוצות . 9 אלה פגמים שאנו יכולים לראות בזיכרונו של אדם אחד בהשוואה לזה של רעהו . יש פגם אחר, שאנו יכולים לייחסו לזיכרונו של האדם בכלל בהשוואה ליֵשים נבראים שכליים ונעלים כלשהם, אשר יכולים לעלות בכושר זה על האדם עד כדי כך, שהתמונה השלמה של מעשיהם הקודמים עשויה להימצא תמיד בתחום ראייתם, ושום מחשבה שהייתה להם אי פעם אינה יכולה לחמוק ממנה . ידיעת-הכל של האל, היודע את כל הדברים שהיו, שהווים ושעתידים להיות והמחשבות שחושבים אנשים בלבם תמיד גלויות בפניו, יכולה לשכנע אותנו שהדבר ייתכן, שכן מי יכול לפקפק ביכולתו של האל להעביר לרוחות המהוללות, השרויות עמו ועומדות לפניו לשרתו, שלמויות ...  אל הספר