ספר שני, פרק ט 115 2 מהי תפיסה יֵדע כל אחד יותר מאשר מתוך כל מה שאומַר אני, אם יעיין במה שהוא עצמו עושה כאשר הוא רואה, שומע, מרגיש וכולי, או חושב . כל מי שמעיין במה שעובר ברוחו שלו אינו יכול להחמיץ זאת ; ואם אינו מעיין, כל המילים שבעולם לא תוכלנה לגרום שיהיה לו מושג כלשהו על אודותיה . 3 זה ודאי : אם נעשים שינויים כלשהם בגוף והם אינם מגיעים לרוח, ואם באיברים החיצוניים נוצרים רשמים אך אין מבחינים בהם מבפנים — אין תפיסה . אש יכולה לשרוף את גופנו בלא שתהיה לכך השפעה שונה משל שריפת בול עץ, אלא אם כן התנועה נמשכת אל המוח ושם יוצרת תחושת חום או אידיאת כאב ברוח, שהן-הן התפיסה בפועל . 4 הלא לעתים תכופות יכול אדם לראות בעצמו שבעת שרוחו מרוכזת בהתבוננות במושאים כלשהם, וסוקרת בדקדקנות אידיאות כלשהן המצויות שם, היא אינה מבחינה ברשמים שיוצרים באיבר השמיעה גופים משמיעי צלילים, אשר מחוללים באיבר השמיעה את אותם השינויים שבדרך כלל יוצרים אידיאה של צליל . ייתכן שיש לחץ מספיק על האיבר, אבל היות שאינו מגיע לתחום הבחנתה של הרוח, אין באה בעקבותיו תפיסה, ואף על פי שנוצרת באוזן התנועה שבדרך כלל יוצרת את אידיאת...
אל הספר