114 | אסף נוה הזדמנות טובה להתבונן באופן הבנייה בסביבה הכפרית המשתנה ולהבחין כיצד העבודה המסורתית נסוגה מפני הקדמה הטכנולוגית והמיכון המודרני . הדבר בלט בתחום הבטיחות . באתר הבנייה בכפר כל העובדים והעובדות נעלו לרגליהם נעלי בד או כפכפי אצבע בעודם עומדים על קרקע רטובה שעליה מפוזרות אבנים בגדלים שונים, פסולת בניין וברזלים מעוקמים . את לבני הבניין הכתומות נשאו הפועלות והפועלים על גבם באמצעות מנשא במבוק מסורתי . הם נשאו כחמישים קילוגרם לבֵנים לפחות, ועשו זאת בהליכה על גבי קורות עץ שיציבותן מוטלת בספק . בבניין סמוך שהקמתו הסתיימה עמדו הטייחים על פיגום במבוק מסורתי בגובה שלוש קומות . עמודי הבמבוק נראו יציבים יחסית, אולם במקום משטחי הליכה בין העמודים נקשרו שני מוטות במבוק אופקיים, המרוחקים זה מזה כעשרים סנטימטרים, האחד לנשיאת רגל ימין של הטייח והשני לתמיכת רגלו השמאלית . הטייחים עמדו בפיסוק קל, בגובה של כעשרה מטרים מעל האדמה, כל רגל נשענת על מוט אחר, ועשו את עבודתם . כמובן שלא היו שם רתמת ביטחון, גדר בטיחות או ציוד מגן כלשהו . המעבר בין קומות הפיגום השונות נעשה ללא סולם או התקן טיפוס . הם נעו...
אל הספר