216 בנימין הרשב גיבורה-אשה, ושילוב של איפוק בריבוי-דברים חגיגי . אבל אין כל דמיון בין שיר זה לבין שאר שיריו של גנסין, השרויים ברמ"ח אבריהם בעידן קודם . הסיבה היא : השיר לא נכתב על-ידי מחבר הסיפור אלא על-ידי גיבורת הסיפור . ליתר דיוק : על-ידי המודל שלה בחיים, ציליה דראפקין בת 1 כך ה- 18 , נערה מבּוֹבּרוּיסק, שכתבה את השיר ברוסית . עברה מרוסית פואטיקה חדשה לשירה העברית . ואומנם גם ברוסית זה היה טון חדש, שקיבל את ביטויו המובהק כעשר שנים מאוחר יותר, בשיריה של אנה אחמטובה . גנסין רק הרחיב את השיר, קישטוֹבחזרות, שִׁלְבוֹ במשפטים ארוכים, וכתב אותו באמפיבראך ( אשכנזי ) , אם כי בשורות משתנות באורכן . המקור נכתב במקצב חופשי - בעצם, בפרוזה בשורות משתנות באורכן . את המקור הרוסי ( שנכתב ב- 1907 ) צירפה צ . ד . למכתב פרטי ששלחה לפוזננסקי מארה"ב ב- 1933 , עשרים שנה לאחר מותו של גנסין . השיר נכתב כשנה לאחר שהכירה את גנסין, והיא שלחה אותו לגנסין בהיותה בת 23 , קודם צאתה לארה"ב . זה היה דור ראשון לנשים צעירות בישראל שיצאו להשכלה כללית, עמדו בגאווה על עצמאותן, על שוויונן, ונשאו בריש גלי את רגשותיהן ואת נ...
אל הספר