ב. ועוד ארבעה מפגשים

17 היסטוריה בדמדומים והערכיות בשוליה של הכתיבה ההיסטורית, לפעמים במרכז עצביה ובמיטב תובנותיה . אני, למשל, פניתי ללמוד היסטוריה בגין התעניינותי הרבה במרקס . בחרתי מאוחר יותר בז'ורז' סורל כנושא לדוקטורט מכיוון שרציתי לעמוד על אופיו של המרקסיזם ובייחוד על ראשית שברונו ההיסטורי . אחרים פונים ל"ימי הביניים" כדי לתהות על מוצא תרבותם, למרחבים טריטוריאליים רחוקים בגין גירויים אקזוטיים, ל"עת העתיקה" מכיוון שראו סרט טוב על התקופה, ואולי ביקשו לברוח מההווה המתסכל, ועוד אין – ספור של מוטיבציות "גדולות" כ"קטנות" המלפפות את אישיותו של ההיסטוריון העתידי . היות שזמן העבר הוא ארוך, נושאי הבחירה הם כמעט אין – סופיים, ולמרות זעזועי הספקנות החריפים במרחבי הדיסציפלינה ההיסטורית של היום, עדיין נמצאים כאלה שמנסים להמציא את גלגל הזמן מחדש, אך כל פעם באופן "אמיתי" יותר . מה היחסים בין אידאולוגיות ורגישויות פוליטיות ובין העללת ( emplotment ) העבר ועיצובו ? האם ניתן בכלל להעלים אותן או לפחות לצמצם את נוכחותן ? ואולי דווקא הן מהוות את הסיבה לכך שעיקרה של ההיסטוריה בכלל נחקר, נכתב, ממומן ונלמד מאז מאתיים השנים האח...  אל הספר
רסלינג