פרק חמישי: הדיור הציבורי כמשל

190 | בת של מי את ? דרכים לדבר פמיניזם מזרחי ומגיעים לגיל שמונה עשרה אנחנו מאבדות את הזכאות [ . . . ] מי שכבר יש להן דירה בדיור הציבורי, הם מפברקים לה חוב כספי כדי שיוכלו להוציא צו פינוי [ . . . ] זכותנו וחובתנו לדרוש מהם לעשות את העבודה שלהם . לדאוג לשיכון, לאכלוס ולא לפינוי ולמגורים ברחוב . [ . . . ] מגיעות אלינו עשרות פניות בשבוע [ . . . ] פקידים שמתייחסים לדיירות כמו לאיזה נשים נחותות, שאפשר להגיד להן הכול ולא לתת דין וחשבון על כלום . יש גם תלונות על הטרדות מיניות אבל הנשים חוות גם הטרדות מכל סוג שהוא, שמנצלות את חוסר האונים שלהן אל מול פקידים, שכל הכוח בידיים שלהם . [ . . . ] את השינוי עושה המאבק המשותף . כשאנחנו באות יחד ולא כל אחת לבדה, היחס משתנה . הם מפחדים יותר [ . . . ] כל מאבק על סיפור פרטי, על משפחה או אישה אחת — הוא חלק 1 מהמאבק הכללי הזה של כולנו . אחד המאבקים הפמיניסטיים החשובים ביותר המתנהלים בשנים האחרונות הוא מאבקן של נשים על הדיור הציבורי בישראל . כפי שעולה מדבריה של מיטל כהן המצוטטים כאן, מאבק זה חושף את המנגנונים התרבותיים, המשפטיים והביורוקרטיים השונים הפועלים לה...  אל הספר