"להיות ערביה בלי שם" ייצוגי עוזרת הבית הערבייה בספרות העברית

72 מ ו מ ח י ת ב ס פ ו נ ג 'ו ל ו ג י ה לפרוע את הסדר החברתי, את הדיכוטומיה בין ידיד לאויב, במונחיו של שמיט, ואת שידוד מערכת הערכים הלאומית . מנדלסון וגרץ, שהתייחסו לדמותה של העוזרת, מיקמו אותה כחלק ממערכת של מוטיבים המסמלים את העבר ויוצרים את הקונפליקט בינו לבין ההווה . לדבריהן, דמותה משתלבת עם הנוף העתיק של החורבות ושל בארות המים, המבצבצים מבעד לנוף ההווה, ואלה יחד מייצגים עולם ערבי עתיק שמכוסה על ידי הווה יהודי ( מנדלסון וגרץ, ,2005 145 - 161 ) . באופן דומה, מרדכי שלו, שהתייחס לשפה הערבית ולנוכחותה בסיפור, ראה בה "תפקיד של מעין עברית ארכאית" ( שלו, ,1972 15 ) . ואולם, העוזרת הערבייה, מלבד היותה סמל או מוטיב, היא דמות פועלת בסיפור . ברצוננו להתבונן בה ממש, בגופה, במעשיה, במילותיה . נראה שתיאורה החיצוני משעתק את המבט המכפיף אך בה בעת חותר תחתיו . היא "ישישה מאוד" ( יהושע, ,1972 20 ) אך מבצעת עבודה פיזית שדורשת מאמץ רב, כמו חבטות בשטיח ( שם, 19 ) . זאת מלאכה שמן הסתם לא מתאימה לכוחותיה הנחלשים . פעולה זו מאשרת את הניצול המובנה של אוכלוסיות מוחלשות ( פרייזר, 2006 , 283 ) . לבושה עמוס שמ...  אל הספר