ספר ויקרא

[ 384 ] תוס פות רמ ב ״ ן ל פיר ו שו ל תורה כוחו להציל את דניאל, אבל נאלץ בעל כורחו לקיים את החוק שחקק ולהשליכו לגוב האריות . ברור מן הסיפור הזה שדריוש לא יאכיל את המלשינים אוכל, כדי לבטא את הסכמתו לדבריהם ! ראיה זו חזקה בהרבה מן הקודמת, ונראה שרמב"ן לא זכר את הפסוק בפרק ו בעת שכתב את מהד"ק . התוספת השנייה ( 179 ) עוסקת בפירוש הביטוי "הולך רכיל" . כל דיונו של רמב"ן עד כה היה רק בדברי אונקלוס, ועתה הוא מקדים ואומר שלדיון הזה אין רלוונטיות לפירוש הביטוי המקראי, כי אונקלוס נהג כדרכו לפרש את העניין ולא את לשון הכתוב . רש"י קשר את הביטוי ללשון ריגול, ואילו רמב"ן מבקש לקשור אותו למילה רוכל המופיעה פעמיים במקרא . הרוכל הוא העוסק במסחר, אולם מלאכתו קשורה בהליכה למקומות רבים . הפירוש הזה הולך בעקבות פירוש ראב"ע לפסוקנו . החידוש בדברי רמב"ן הוא כנראה ההסבר על ההבדל בין רוכל ובין רכיל : משקלו של השם רָכִיל ( משקל קָטִיל ) מבטא תכונה עצמית של האדם, ורומזת לנזק שפעולתו גורמת לעצמו . 180 . ויקרא יט, יז ( יז ) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָבִּלְבָבֶךָהוֹכֵחַתּוֹכִיחַאֶת עֲמִיתֶךָוְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא :...  אל הספר