סוגים שונים של הגהות ותיקונים

פ ר ק חמ י שי : כ תב ה יד [   141  ] יא ) . 31 פעמים שהדף התפורר מחמת העובש שאחז בו, ובשל כך התיבות נמחקו, במקרים אלו הוצרך ר' יוסף חיון לשוב ולכתבן לאחר זמן . 32 פעמים שהטעויות נבעו מפליטת קולמוס והיסח הדעת, וכשהבחין בכך, תיקנן . כגון : 'כי מאסו במלכות דוד בזמן דוד [ רחבעם ] ' ( ל, ט ) ; 33 'כי יש [ מ ] עיהו לגודל מעלתו שלח הספרים האלה' ( כט, ל - לב ) . 34 אומנם טבעי הוא שלא כל הטעויות יתוקנו, ואחדות מהן תישמטנה מעיני המגיה גם לאחר מספר הגהות . לדוגמה, בפירוש הפסוק 'התמלוך כי אתה מתחרה בארז, אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו, דן דין עני ואביון אז טוב' ( כב, טו - טז ) , 35 ביקש להסביר מדוע בפעם הראשונה נאמר 'אז טוב לו', ובפעם השנייה נאמר רק 'אז טוב' בהשמטת תיבת 'לו' . אולם בציטוט הפסוק לא הבחין חיון שהעתיק את שני הביטויים באופן זהה וכתב בשניהם 'אז טוב לו' . 36 מקום אחר שבו מצינו טעות הנובעת מהיסח הדעת ופליטת הקולמוס, הוא בביאור דברי מיכה המורשתי . בציטוט הפסוק : 'ציון שדה תחרש וירושלים עִיִים תהיה' ( כו, יח ) , החליף ר' יוסף חיון מבלי משים את תיבת 'עיים' הכתובה לפניו עם המילה...  אל הספר
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר