טעמי המקרא

פ ר ק שלי ש י : ש יט תו ה פ ר שני ת של ר' יוס ף ח יו ן [   97  ] לא הפסיק כי אם במקום ראוי' . 138 בהתאם להצהרתו השתדל ראב"ע לפרש על פי הפרשנות העולה מפיסוק הטעמים, לעיתים חיזק את דבריו בדבריהם, אך היו פעמים שבהם סטה מדבריהם, אף שלא כתב זאת במפורש . ראב"ע כמובן לא היה יחיד בדבר . באופן דומה נהגו גם פרשנים אחרים, שבדרך כלל פירשו בהתאם לטעמי המקרא מבלי לציין זאת, ולעיתים חיזקו את פירושם בפיסוק הטעמים . כראב"ע, גם הם חלקו לעיתים על פרשנות הטעמים אך לא ציינו זאת במפורש . התייחסויות מפורשות לאי מחויבות מוחלטת לפיסוק הטעמים היא נדירה, ומצאנו אותה במקרים ספורים בלבד . לדוגמה בפירושו להושע ( יב, יב ) כתב רד"ק : 'ואף על פי שהזקף במלת 'היו', אין כל טעמי הפירושים הולכים אחרי טעמי הניקוד' . 139 יחסו של ר' יוסף חיון לטעמי המקרא אינו שונה בהרבה מיחסם של קודמיו . גם הוא מתייחס לטעמי המקרא בדרך כלל רק ברובד הסמוי, וכמעט אין אצלו התייחסות מפורשת לטעמים . ברוב המוחלט של הפעמים פירושיו תואמים את פיסוק הטעמים, אך לעיתים גם הוא מפרש בניגוד אליהם מבלי לציין זאת . אמירות מפורשות נדירות בדבריו, ובפירושו לירמיה...  אל הספר
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר