פי ר ו ש רב י י וס ף ח יו ן ל ספ ר י ר מ יהו • מ ב וא [ 66 ] הפתוחה, וכן בלמ"ד כמו 'לַנחותם' ( שמות יג, כא ) , 'לַראותכם' ( דברים א, לג ) ; והשלם 'בְּהַראותו' ( אסתר א, ד ) — הבי"ת בשוו"א . 82 נראה שביטחונו של ר' יוסף חיון ביחס לידיעותיו בחוכמת הלשון היה גדול, עד שלא נרתע מנקיטת עמדה גם כנגד ראב"ע ורד"ק, הנחשבים למומחים מובהקים בחוכמה זו . אחת הדוגמות הבולטות למחלוקתו עם קודמיו היא ביחס לתופעת האותיות הנוספות במקרא . לדוגמה, את הביטוי 'מוסר אכזרי' ( ל, יד ) פירשו כל הפרשנים כסמיכות — מוסר של איש אכזרי . אולם מדוע אמר הכתוב 'מוסר אכזרי' בתוספת יו"ד ולא אמר 'מוסר אכזר' ? כתב על כך ר' יוסף חיון : ואמ' אכזרי ולא אמ' אכזר, ר"ל האיש המוטבע באכזריות ומתמיד בו . ויו"ד זו אינה נוספת כדעת רב המדקדקים אלא כדברי המדקדקים האמתיים שהיא יו"ד ההתמדה, כיו"ד 'היושבי' ( תהילים קכג, א ) , 'המגביהי' ( שם, ה ) ודומיהן . 83 הפרשנים שקדמו לר' יוסף חיון, שאותם היה רגיל לקרוא קודם שכתב את פירושו, 84 ביארו כולם את היו"דין שבמילים 'היושבי' ו'המגביהי' שבתהילים, ו'אכזרי' ו'שוכני' ( מט, טז ) שבירמיהו, כיו"דין ...
אל הספר