פ ר ק שנ י : ספ ר י רמ י ה ו — ז מן מ ח ב ר ו וא ופ ן סי דו ר ו ל פ י ר' יו סף ח יו ן [ 14 ] צריך שתדע כי הנבואות הנכללות מתחלת זה הספר עד הנה כלן היו על יהודה, ומהן על ישראל ויהודה, ועתה מחבר הספר יסדר מכאן ואילך כל הנבואות שנבא ירמיהו על כל האומות אחת לאחת וחברן יחד . ולכן לא תמצא מכאן ואילך נבואה על ישראל . . . וכזה הסדר הישר לא נמצא בשאר הנביאים, ר"ל לחבר יחד נבואות העמים בפני עצמן ונבואות ישראל בפני עצמן ( מו, א - ב ) . אלא שהקורא את הנבואות שבחלק השני של הספר, ומגיע לפסוק 'כה אמר ה' עשוקים בני ישראל ובני יהודה' וגו' ( נ, לג ) , עשוי לתמוה כיצד נשבר הרצף הענייני ונשתרבבה נבואה על ישראל בתוך נבואות על הגויים, ולכן כתב ר' יוסף חיון ( שם ) : 'כי מה שאמר "עשוקים . . . " וגו', אינה נבואה מיוחדת על ישראל אלא חלק מנבואת בבל, להגיד כי חרבנה יהיה על הרעה שעשו לישראל' . בסיום החטיבה של נבואות הגויים, העיר ר' יוסף חיון שהנבואה האחרונה בנבואות על האומות, הנבואה החותמת את החטיבה, היא גם הנבואה הארוכה ביותר בנבואות על הגויים . וכך כתב ( נ, א ) : הדבר אשר דבר יי' אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיה...
אל הספר