דרשות מ שנות ה ז עם [ 188 ] 31 ולפי מצבנו אפ"ל [ אפשר תלמידיהם ג"כ [ גם כן ] לכלל מדרגה זו, ע"ש [ עיין שם ] . לומר ] כי נודע הדיוק במפרשי ההגדה הא שאותו הפסוק שמרומז בו התשובה לבן הרשע, מרומז בו לשאינו יודע לשאול 'בעבור זה עשה ד' לי בצאתי ממצרים', וא"כ 32 [ ואם כן ] למה דורשין בהרשע 'לי ולא לו' . אבל איש הישראלי אינו פרטי לעצמו, רק לכל הכלל ישראל הוא שייך, כשאחד לומד תורה ועובד את ד' אז מאיר בזה לכל ישראל, ויחיד ששב מוחלין לו ולכל העולם 33 לכן כשאומרים לשאינו יודע לשאול לי אז הוא גם כלו כמ"ש [ כמו שכתוב ] בגמרא . לו, משא"כ [ מה שאין כן ] להרשע שהוציא א"ע [ את עצמו ] מן הכלל אז נעשה 'לי' ולא 'לו' . ואפשר שזהו גם ענין 'הקהה את שיניו', כי איתא במס' [ כת ] ב"ק [ בבא קמא ] כ"ז ברשות ע"ב [ עמוד ב ] , 'בן בג בג אומר אל תכנס לחצר חבירך ליטול את שלך שלא שמא תראה עליו כגנב, אלא שבור את שיניו ואמור לו שלי אני נוטל', ופרש"י [ ופירש 34 שרואין בזה שכדי ליטול את שלו מיד רש"י ] '"שבור את שיניו", כלומר קח בחזקה' . 35 השנים, וזה 'הקהה את שיניו', שהוא הי' [ ה ] יכול לקח חברו אומרת הגמרא לשון שיבור את ח...
אל הספר