יוירה מתוהה לאהור ליום המיחי 81 דרך בית החולים . הספרייה על שם ליין בבית הספר לרפואה של סטנפורד סמוכה לבית החולים סטנפורד . האחות המטפלת במרילין מצביעה בכיוון הכללי של הספרייה, ואני יוצא לדרך . אבל שום דבר בבית החולים אינו כשהיה : בן רגע אני הולך לאיבוד ומבקש הנחיות כמה פעמים, עד שמישהו בעל תג רשמי מרחם על התרח הזקן עם מקל ההליכה, המדדה ותועה במבוך המסדרונות של בית החולים, ומוליך אותי בעצמו לספרייה . גם כך, בכניסה לכל מחלקה עלינו לעצור בנקודות ביקורת, ואני נדרש שוב ושוב להראות לשומרים את כרטיס חבר הסגל שלי . אחרי שאני מציג את תעודת הזהות שלי אני נכנס לספרייה ומצפה בנועם לחזרה לאולם הקריאה הישן והמוכר . אבל זה לא קורה : אין חדר קריאה . במקום זאת אני רואה שורות-שורות של שולחנות, ומאחוריהם אנשים שנועצים מבט במחשבים . אני תר במבטי אחרי ספרן . פעם היו פה ספרנים רבים שסייעו למשתמשים בספרייה, אבל אני לא רואה אף אחד — עד שאני מאתר אישה זעופה רשמית למראה רכונה מעל מחשב בקצה האולם . אני ניגש אליה ומציג את השאלה שלי, "תוכלי לכוון אותי אל אולם הקריאה ? בפעם האחרונה שהייתי פה — לפני לא מעט זמן, אני...
אל הספר