| 225 המפוד פרש האווירית, וקנה את תהילתו באמצע שנות ה- 50 כדמות המרכזית בקשירת הקשר עם צרפת להקמת הקריה למחקר גרעיני בדימונה, הכוללת על פי פרסומים זרים כור גרעיני פעיל . פרס היה שותף מרכזי גם בהרחבת הברית עם צרפת לאספקת מטוסים, טנקים ואמצעי לחימה אחרים — ברית שהובילה את ישראל לצאת למבצע סיני ב- 1956 . כרוניקה של איבה ב- 1959 נבחר פרס לכנסת הרביעית מטעם מפא"י, וכיהן כחבר כנסת — בקואליציה ובאופוזיציה — 48 שנים רצופות ( למעֵט שלושה חודשים ב- 2006 , כאשר עזב את מפלגת העבודה ועבר ל"קדימה" ) — יותר מכל חבר כנסת אחר עד כה . בשנים הראשונות הוא כיהן כסגן שר הביטחון בממשלות בן-גוריון ואשכול, ובמעלה הדרך היה שר בשורה ארוכה של משרדים . ב- 1965 , בעקבות "פרשת לבון", הוא חָבר לבן-גוריון בהקמת רשימת פועלי ישראל ( רפ"י ) , שהתפצלה ממפא"י, ולבסוף שבה והתאחדה איתה בעת הקמת מפלגת העבודה בינואר 1968 . בעקבות התפטרותה של גולדה מאיר מראשות הממשלה ומהובלת מפלגת העבודה נוכח הלחץ הציבורי על רקע מחדל מלחמת יום הכיפורים ומסקנות ועדת אגרנט, פרס התמודד ב- 1974 מול המועמד שההנהגה הוותיקה החליטה להריץ — הרמטכ"ל הנער...
אל הספר