4. סיכום

99 פרק שמיני : קורבנות העולה והמוספים 99 הקורבנות המוזכרים בשתי הפרשות, והן בסדר ההקרבה בפועל : האם קודם מקריבים את קורבנות החטאת כולם ורק לאחר מכן את קורבנות המוספים, או שמא ההקרבה נעשית לסירוגין . כפי שראינו, בעניין זה נחלקו תנאים כבר בדור יבנה, רבי אליעזר ורבי עקיבא, אלא שתנאים ואמוראים בדורות הבאים פירשו את שיטותיהם בדרכים שונות . 79 העובדה שהתנאים נחלקו בשאלות יסודיות כל כך באשר כפי שכבר ציין בן עזרא, לסדר העבודה מקשה על האפשרות לראות במשנת כפורים משנה קדומה מימי הבית . מחלוקות אלו מלמדות, שוב, שפרשנות המקרא תפסה מקום מרכזי בבסיס עיצובו של טקס הכפרה בדור יבנה ואושא, הרבה יותר מאשר מסורות קדומות מימי הבית . אולם, בעניין אחד עלתה האפשרות שההלכה התנאית כן יונקת ממסורת קדומה : שיטת רבי אליעזר, הידוע כמי שמוסר הלכות קדומות, כפי שמוצגת במקורות בבליים תואמת את המופיע במגילת המקדש . ייתכן, אם כן, שלפנינו דוגמה נוספת, מעבר לטענתי בפרק שני באשר לקידוש ידיים ורגליים, לכך שהלכה תנאית היונקת ממסורת שרווחה בימי בית שני השתמרה דווקא במקורות בבליים . 79 בן עזרא, ההשפעה, עמ׳ 1 .  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן