6.2. מחלוקת התנאים

169 פרק רביעי : עבודות הדם של קורבנות החטאת 169 מופיעה גם דעתם של רבי אלעזר ורבי שמעון הסוברים שבמקרה שנשפך הדם אין צורך להתחיל את מחזור ההזאות מהתחלה, והכהן הגדול יכול להמשיך ולהזות מהמקום בו הוא פסק . מחלוקת מקבילה, בעניין טהרת המצורע, מופיעה בתוספתא נגעים ט, ו : נתן מקצת המתנות בפנים ונשפך הלוג יביא אחר ויתחיל כתחילה בפנים ר׳ אלעזר ור׳ שמעון אומרים ממקום שפסק . גמר את המתנות בפנים נתן מקצת מתנות על גבי בהונות ונשפך יביא אחר ויתחיל כתחילה על גבי בהונות ור׳ 165 אלעזר ור׳ שמעון אומרים ממקום שפסק . התוספתא עוסקת בהליך טהרת המצורע המתואר בויקרא פרק יד . בין השאר מצווה שם התורה ( פסוקים טו - יח ) להזות מלוג שמן ״שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי ה׳״ ולאחר מכן לתת, מיתר השמן, על תנוך אוזן ימין של המיטהר, על בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית . התוספתא קובעת, במקביל לדין בו אנו עוסקים, שאם נשפך הלוג באמצע מחזור ההזאות, יש להתחיל מהתחלה, כאשר גם במקרה זה רבי אלעזר ורבי שמעון 166 העולה מכאן הוא שמחלוקת זו בין התנאים אינה חולקים ואומרים ״ממקום שפסק״ . 167 מדברי רבי המובאים ייחודית ליום הכיפורים דווקא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן