גבריאלה מן 230 לא להעמיס את הטרגדיות שלהם על ילדיהם . עקב זאת הם הסוו את החוויות הסובייקטיביות שלהם או זייפו אותן . בו בזמן הם החדירו את חוויותיהם המושתקות אל תוך נפשו של הדור הבא, לעיתים קרובות באלימות בלתי מודעת . היבט אחד שנגזר מטראומה כזאת הוא הקרע האלים שנוצר ברצף ההתייחסותי בין הדורות . לעיתים קרובות ההתמודדות עם טראומה בין‑‑דורית נעשית באמצעות הרצון לא לדעת יותר מדי על הדור הראשון כדי להימנע מכאב נפשי רב מדי . בהקשר זה מצטבר ידע חלקי, מעוות או שקרי של דור אחד על אודות האחר . חוויות סובייקטיביות נמחקות, מוסתרות או משותפות באופן מקוטע על ידי הדור שעבר את טראומה . הפער העמום בין הדורות מתמלא בהשלכות אמיתיות או כוזבות . הן הופכות לאזורים חסומים בנפש, מקומות שבהם הפוטנציאל לרגולציה הדדית ( Lachmann and Beebe , 1996 ) ולאינטימיות רגשית מפנה את מקומו לשיגעון פרטי . תקוותי היא להראות שתהפוכות שמתרחשות בתוך הדיאדה האנליטית מיידעות ומשפיעות על הפוטנציאל של המטופלים להתמרה בין‑‑דורית . הזוג האנליטי מציע זירה להופעתן של חוויות בלתי מנוסחות ולהתגלותן של אפשרויות התייחסותיות שטרם נודעו . חשיב...
אל הספר