טרגיוּת והתמרה: תרומת הישראליוּת לפסיכואנליזה

גבריאלה מן 22 שהאדם הטרגי חי את התמרתו האישית בְּיגוֹן‑‑הלְבַדיוּת הנגזרת עליו מפיצולה המתנכר של הסביבה ממנו ומן הדרך הראויה שהוא מתווה, האדם המותמר חי בחדווה שלמה במרחב של זולתיותעצמי מלאה, כי גם אל מול הֲזָרָה טוטאלית של המטריצה הסביבתית שכשלה בהחזקתו האמפתית, הוא איננו מתפצל ממנה ונותר זולתעצמי בעבורה בלא שיור . הבית האחרון בתפילתו האלמותית של שנטידווה, מורה הדהרמה הבודהיסטית בן המאה ה‑‑ ,8 הוא דוגמת תמצית לאדם המותמר, אשר גם כאשר שְנִיוּת ממאירה ומְפַצלת שרויה בכול ומאיימת להטביע את הרוח בייאוש וחידלון, שומר על האי‑‑שְנִיוּת בתוכו וכלפי העולם : כל עוד יש מרחב וכל עוד חיים בו בעלי תודעה לוּ אמשיך להתקיים גם אני כדי למגר את סבלות העולם "לוחם הרוח", כך נקרא לעיתים בטקסטים הבודהיסטים לדורותיהם אידאל הבּוֹדְהיסַטְוָוה, אותו מצב תודעה עֵר שאליו מתגעגע וחותר האדם המבקש לפרוש מן הגרנדיוזיות האגוצנטרית‑‑סוליפסיסטית שלו כדי לחרוג אל מעמד תודעתי של מי המבקש למגר‑‑לרפא את סבלות כל בעלי התודעה, דרך המחויבות השלמה להיות מי שהפך לזולת עצמי, לוחם רוח . שורשיו של הרוחני בפסיכואנליזה הישראלית המצב ה...  אל הספר
רסלינג