| 161 ישראל ימדינה חצי-ליברלית את היהדות החרדית בטיעונה נגד הציונות הדתית . זה היה הוויכוח הגדול בין אגודת ישראל לחובבי ציון ול"המזרחי" : השבועה שקבעה כי "אין לעלות בחומה" פירושה איסור דחיקת הקץ והמתנה סבילה לבוא המשיח . רצח יהודי אירופה שם קץ לוויכוח ונתן סיוע טרגי לציונות ; הדי ויכוח זה נותרו גם לאחר השואה, כאשר חוגים קיצוניים-חרדיים האשימו את הציונות ש"עלתה בחומה" ולפיכך אשמה באסון שירד על עם ישראל ( רובינשטיין 1997 , 228 - 229 ) . מדי פעם מרימה מחלוקת עמוקה זו את ראשה, כמו הקריאה בערבית שלא לרצוח חרדים בעיתון החרדי המשפחה ( 15 . 10 . 31 ) בעת "אינתיפאדת הסכינים" בסתיו 2015 , שכן הם לא עולים להר הבית ואין להם חלק במתיחות שנוצרה סביב עניין זה . הציונות כולה התבססה על "עלייה בחומה" ועל אי-המתנה סבילה לבוא המשיח . שלילת הגולה המסורתית ויראת השמים קיבלה ביטויים קיצוניים למדי בציונות החילונית ; פסיביות היהודים נוכח הרדיפות מהן סבלו, גונתה בכל לשון של גינוי . יתר על כן, שלילת הגולה הפכה למזוהה עם שלילת התרבות היהודית הדתית שנוצרה במשך מאות שנות גלות . זו הגולה שהכירו ראשי הציונות, שהתמרדו...
אל הספר