שבטי מדינת ישראל : ביחד ולחוד | 148 הישראלי ללא דיון על משמעותה של בליעה סיטונאית זו ומידת התאמתה להכרזת העצמאות . אף שבית המשפט העליון הבהיר כבר בראשית הדרך כי הכרזת העצמאות מהווה מקור פרשני חשוב מאוד, וחרף פסיקות ליברליות המגינות על זכויות אדם לאורך השנים, לא זכו חוקים רבים וחשובים לעדכון או לשינויים מספיקים, הן מהמחוקק והן מבית המשפט . בעת שנחקק חוק-יסוד : כבוד-האדם וחירותו בשנת 1992 , ונכללה בו הוראה בסעיף 10 ששריינה את המשפט הקיים, הציע המחבר למשרד המשפטים לקבוע מועד שבו יפוגו החוקים המנדטוריים האנטי-ליברליים והאנטי-דמוקרטיים, ובמקומם יבואו חוקים ישראליים . אולם בימיה הראשונים של המדינה אישר בית המשפט העליון את תוקפה של חקיקה מנדטורית-קולוניאלית זו, מתוך תקווה שתתכנס האספה המכוננת, כאמור בהכרזת העצמאות, ותקבל חוקה שתסדיר גם את עניין ירושת המנדט . לדעת המחבר, הגיע הזמן לתקן את המעוות, להחזיר את עטרת הכרזת העצמאות ליושנה ולבדוק בעיניים ישראליות את חקיקת שלטון המנדט . אין למחבר ספק שעל פי עקרונות חוקתיים מקובלים, ניתן להצהיר כי לפחות חלק מחקיקה אנטי-ליברלית זו אינו עומד במבחן העקרונו...
אל הספר