פרק ב: החניכה כמסע אל העצמי

220 | ״דווקא רציתי לצאת מגדרי״ רבקה אלינב הצעיר שזה לא מכבר נכנס אל חייה . "בכל השטחים, מגדול ועד קטן, אני עכשיו כמו מישהו על מזוודות, יוצא מעבדות לחירות . איזו עבדות ? איזו חירות ? – לא בדיוק ברור לי עדיין . אבל זאת היא התחושה" [ ליוויתי, עמ' 200 – 201 ] . באיחור של שנים התבררו לה מנגנוניו הכובלים של מוסד הנישואים . ביקורתה אינה קול קורא במדבר ; יש לה תקדים : תיבת תהודה של "קרובה" ברוח ורחוקה כרונולוגית ותרבותית - לשונית . אני מכוונת אל מרים הנדרסון, גיבורתה של דורותי ריצ'רדסון, המרחפת מעל דיוננו למן השער הראשון ( פרק ו ) . מגילת היוחסין שחלוצת רומן האמנית נושאת לגיבורתנו היא בגדר דבר הלָמד מעצם הכרתה שהקדימה את זמנה : נישואים הם שם נרדף לוויתור על חיים ! "עדיפה אהבה חופשית" על פני הנורמות האבסורדיות שהחברה גוזרת על אישה רווקה ( 496 . Richardson, Vol . 4, p ) . ממרחקי מקום וזמן היא מגלמת אם - טיפוס של נשיות החותרת בכל מחיר לאותנטיות ומוכנה לשלם את תג המחיר הכלכלי 2 והחברתי ( צקצוקי השפתיים ) . הטלטלה הפנימית שמאירה משחזרת בפני מוסיק – בכך היא מכתירה אותו כשותף סוד – משתלטת על כל מפת נ...  אל הספר
מכון מופ"ת