261׀ ד"ר גדעון שטיאט שפעלו תחתיו . המנהיגות הפוליטית בישראל ראתה אותו כבנקאי וכאיש העולם הגדול, מנהל שאין שני לו . הוא זכה להערכה רבה מכל קצות הקשת הפוליטית . בספטמבר 1979 , חודש לאחר שובי מאוניברסיטת הרווארד לירושלים, התקשר אלי ארנסט יפת, ובמבטאו היקי הכבד הזמין אותי לפגישה עמו . יפת היה בחבר הנאמנים של המכון לניהול בירושלים ( JIM ) , וחשבתי שהוא רוצה לשכנע אותי להסכים לקבל את תפקיד יו"ר ההנהלה של המכון לניהול . אשתי אילנה שאלה, "אם יפת יציע לך תפקיד במשרה מלאה בבנק, האם תסכים לקבל את ההצעה ? " עניתי לה בשלילה . נכוויתי די והותר מהיותי שכיר במכון לניהול בירושלים . כשעמדתי למחרת בפתח משרדו, הוא יצא לקבל את פני בחיוך מאופק . הוא לבש חליפה מהודרת, התבונן בי במבט חודר ואמר, "אני שמח שקצת מהתרבות האמריקאית דבקה בך . הגעת בדיוק בזמן שקבענו, דבר שהוא לא אופייני לישראלים שאני מכיר . שנית, אתה לבוש בחליפה ועניבה, דבר שגם כן לא אופייני לקולגות שלך מהאוניברסיטה . התחלה יפה . " חייכתי אליו בנימוס ועניתי, "ברומא התנהג כרומאי . " כשנכנסתי לחדרו הופתעתי מהעושר של חפצי האמנות שמילאו אותו . בחדר היו ס...
אל הספר