ג. אנלוגיה שלישית: עקרון <הקיום־יחד לפי חוק פעולת הגומלין או> השותפות

ספר שני | האנליטיקה של העקרונות 272 לתפוס, ולכן איננו יכולים לצאת מנקודת מוצא של דברים המוצבים באותו זמן, ולהסיק מכאן שהתפיסות שלהם יכולות לבוא זו אחר זו בשני הכיוונים . הסינתזה של הכוח- המדמה באפרהנסיה תציג לנו כל אחת משתי התפיסות באופן כזה, שאם אחת נמצאת בסובייקט, השנייה לא נמצאת בו ולהפך . אבל לא יהיה בה כדי ללַמד שהאובייקטים הם בו-זמניים, כלומר, שאם האחד נמצא, הרי גם השני נמצא באותו זמן עצמו, וש [ יחס ] זה הוא הכרחי, אם צריך שהתפיסות יבואו זו אחר זו בשני הכיוונים . מכאן נובע, שדרוש מושג-שכל של העקיבה הדו-צדדית של קביעוֹת הדברים הקיימים-יחד זה מחוץ לזה, כדי שאפשר יהיה לומר שהעקיבה הדו-צדדית מיוסדת באובייקט , וכך לתאר את הבו- זמניות כאובייקטיבית . והנה, יחס בין עצמים, שאחד מהם כולל קביעות שיסודן נמצא בעצם האחר, הוא יחס של השפעה ; וכאשר העצם השני, ביחס הדדי, מחזיק בתוכו 109 או פעולת גומלין . מסקנה : קביעות שיסודן בעצם הראשון, הרי היחס הוא שותפות את הבו-זמניות של עצמים בחלל לא ניתן להכיר בניסיון בשום דרך אחרת, אלא אם מניחים שיש ביניהם פעולת גומלין ; ואם כך, זה גם תנאי לאפשרות הדברים עצמ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד