[ 301 ] ראשי המטות 1 חדושי הפרשה לפי פשוטה . ( ב ) לא הקדים הכתוב לומר בכאן וידבר יי' אל משה לאמר דבר אל ראשי המטות ל 2 כי כן מצינו שאמר כן בפרשת ויהי ביום השמיני : ויאמר משה זה הדבר אשר וגו', יי' תעשו ( ויקרא ט, ו ) , ולא הזכיר הצואה כלל . וכן בפרשת המן : ויאמר משה זה צוה 3 ( שמות טז, לב ) , ולא הזכיר הצואה כלל . אבל כאן הזכיר בסוף הדבר אשר צוה יי' תעשו זאת הפרשה מנדרים שאמ' : אלה החוקים אשר צוה יי' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו ( יז ) . והטעם שבאה פרשת נדרים בכאן, לפי שהזכיר נדרי גבוה בפרשה אחרת, שאמר : לבד מנדריכם ונדבותיכם לעולותיכם ולמנחותיכם ולנסכיכם ולשלמיכם ( כט, לט ) , אמר עוד מלבד אלו הנדרי [ ם ] הנזכרים יש עוד נדר הדיוט וככל היוצא מפיו יעשה, חייב לקיים ולעשות כל אשר אסר על נפשו, לא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לו . ( ו ) אותם ואת פנחס בן אלעזר הכהן , חלק הקב"ה כבוד למשה שיראה וישמח לא 5 4 וזהו שאמר הכתו' : נקם נקמת < בני ישראל > מאת המדינים ואחרכי חזה נקם . תאסף אל עמך ( ב ) . ומשה חלק כבוד לפנחס בזאת המצוה שעליו לגומרה ועשאו משוח 6 מלחמה זו . ואין ראוי שילך אלעזר כי הוא ה...
אל הספר