פ י ר ו ש 'מ דרש ח כ מ י ם' ע ל ה תור ה [ 96 ] מלבד השאלות האופייניות בתחומי לשון, הקשר וסגנון, יש לבעל מדרש חכמים גם לא מעט 'שאלות מקשרות' שמסייעות לו לשמור על רצף הפירוש בסגנון הציטוט 372 כך למשל בבמדבר כא, כז : 'ומה היו אומרים בעלי המשל המשולב המיוחד שלו . להורות כי אלו העירות שהיו ממואב לקחם סיחון מידו תחלה ? בואו החילות מסיחון לעיר חשבון, תבנה ותכונן חשבון ותקרא עיר סיחון' ; שם כה, יא : 'השיב את חמתי מעל בני ישראל, שהיה לי חמה עליהם על דבר פעור . . . והיאך השיב את חמתי זאת ? בקנאו את קנאתי' ; דברים ד, ה : 'ומפני מה אני מצוה לך שלא תוסיף ולא תגרע על המצוה שצויתי לך ? כי ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יי' אלקי ממש, בלי תוספת וגרעון' . סוג נוסף של שאלות הן אלה שמתמקדות בהשוואה לפרשיות ולפסוקים מקבילים . כבר בפירוש הראשון בחיבורו משווה המחבר בין קריאת שמות בניו של משה לקריאת שמות בניו של יוסף, ומעצים בכך את השאלה על השם 'גרשם' וטעמו . בפרשת המכות נשאלות הרבה שאלות של השוואה ( לשונית ועניינית ) בין המכות השונות, ובפירוש לפרשת יתרו כתובה השוואה ארוכה ומפורטת בנוגע להבדלי הנוסח של...
אל הספר