כפילויות וחזרות

[ 87 ] מ בוא מכל העמים אשר על פני האדמה כי תקחם לך לעם נחלה לעולם ולא תחליפם באומה 340 אחרת' . כך גם בחזרות על מה שכבר נאמר, הוא מקשה תחילה ואחר כך מתרץ שמדובר בנקודות מבט שונות על הנושא . למשל בשמות ג, ט : 'ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגו', למה חזר לומר זה והלא אמר למעלה בסמוך : ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו ( שם, ז ) ? אלא אמר השם שני דברים, תחילה, ראיתי את עוני עמי ואת צעקתו שמעתי, לכן ירדתי להצילו וגם כדי להעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ הכנעני . ועתה אני רוצה לעסוק רק להצילם מיד מצרים לבד כי צעקתם באה אלי וראיתי לחצם' . מעין זה גם בשמות יד, כט - לא : 'ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים וגו', כבר אמר למעלה ויבואו בני ישראל בתוך הים וגו', ולמה היה צריך לחזור לאומרו ? הטעם הוא כי למעלה ספר המעשה איך היה מראש ועד סוף שלא נשאר בהם 341 עד אחד, ועתה מתחיל ואומר הסבה ששר משה ובני ישראל' . רוב פרשני הפשט בימי הביניים תמכו בפתרון של 'כפל ענין במילות שונות' וטענו שהמקרא יכול לחזור פעמיים על אותו רעיון בניסוח שונה רק לשם הדגשת המסר או 342 שיטת העיון הספרדי טענה לעומתם שיש לחפש בכ...  אל הספר