פרשנות הפשט בשלהי ימי הביניים

פ י ר ו ש 'מ דרש ח כ מ י ם' ע ל ה תור ה [ 10 ] 6 חיבורים כאלה, של תלמידים הדבקים בתורת רבותיהם ומתאמצים ללכת שקדמו להם . בדרכם, היו האפיק העיקרי של המשך העיסוק בפרשנות הפשט לאורך ימי הביניים . ביטוי נוסף לשינוי היה התמעטות העיסוק בנושאים הפילולוגיים, שהיו מאבני היסוד של פרשנות הפשט בדורות הראשונים, והעברת המוקד לעיסוק בשאלות עיוניות ובשאלות השעה . על צמצום העיסוק בדקדוק ובלשון השפיעה, בין השאר, 7 ועל ההתרחקות מן החברה המוסלמית שהעמידה תחום זה במרכז הלימוד והמדע, העברת המוקד לשאלות הגותיות וחינוכיות השפיעה בעיקר העלייה הדרמטית במעמדן של הפילוסופיה והקבלה במהלך ימי הביניים . כבר במאה השתים עשרה הפכה דרך החשיבה הפילוסופית להיות מרכיב אינטגרלי בעולמם של המשכילים, והמפגש בין הרציונליזם לכתבי הקודש אִתגר רבים שלא היו מוכנים להסתפק בתשובות של אמונה תמימה . פרשני מקרא רבים נדרשו להתמודד עם שאלות של מדע מול אמונה ולחפש 8 הסברים רציונליים לתופעות לא טבעיות שמתוארות בו ( כגון : נסים, נבואה וכד' ) . הפרשנות הפילוסופית שהציע הרמב"ם במורה הנבוכים חוללה סערה שנמשכה לכל 9 והעמידה את העיסוק בפילוסופיה ...  אל הספר