טו. ניו יורק

ניו יורק 141 ידעו מהמורות, הקשיים הכלכליים הכבידו, הריחוק מאחיו עינה את נפשו, ולמעט הפופולריות הגואה של "חסמבה" לא הסתמן אף פרויקט תיאטרלי או ספרותי שיאתגרוֹ להישאר בארץ . נראה כי במהלך ההפלגה הארוכה עד ניו יורק תכפו עליו הרהורים מעיקים . עם בואו לניו יורק, בראשית אפריל ,1956 כתב לאסתר מכתב שהוא מעין חשבון נפש : "עטי-לי שלי . הרביתי לחשוב עלינו, על שנינו . על העבר שלנו ועל העתיד . על השנים . . . במשך שנים רבות אני בורח, בורח מעצמי, ממסקנות, והורס את עצמי ואותך, נוסף לכך שלילדים שלנו אין אבא . יש לך יום הולדת החודש . אני מברך אותך, מאמי שלי — ואני חושב שאחזור אליך לגמרי . צריך יהיה למכור את החדר בתל אביב, ואני אעבוד בכפר הירוק . אכתוב בבית שלנו . אני חושב שהכפר הירוק הוא מקום אידיאלי לַבָּנים וגם לשנינו מכל הבחינות . [ . . . ] אינני יודע כמה זמן אשהה כאן . מאחר והחלטתי לבנות את משפחתי יש ברצוני להקדים ולחזור, תוך 467 למחרת חודשיים בערך . [ . . . ] אני אחזור ונבנה מחדש את חיינו" . שלח מכתב נוסף : "ההרגשה היא שצריך לבנות את חיינו מחדש, לעבוד ולחיות בכפר הירוק — ולחזור מה שיותר מהר הביתה" ...  אל הספר