78 מוטי זעירא בדבר חברים הנמצאים מרבית זמנם מחוץ לבית — בל נתחיל מיגאל" . ואת דבריו חיזק החבר משה שליסל, שאמר : "יגאל הוא היחידי שמסביב לדרכו היו באופן קבוע התלבטויות והיאבקויות במסגרת חברתנו, ועלינו להבינו ולעזור לו" . בשלב מסוים של הערב דיבר גם יגאל, והציג עמדה עקרונית : "קיבוץ הרוצה להגיע לרמה של תרבות תוך בניין חברה שלימה, צריך לשאוף שיהיה לו רופא משלו ואמן משלו . הדאגה להשתלמות איש המדע והתרבות צריכה להיות מוטלת על הקיבוץ ולא על החבר המעוניין" . הוא דרש שוויון ערך לסופר, לרפתן ולסנדלר, ומחוזק בביטחון שצבר עקב הצלחותיו הספרותיות ומעמדו כיוצר מפורסם, הכריז : "יש לי תכניות לארבעים שנות כתיבה . לא אתחייב שאחרי שנתיים אחזור הביתה ואומר די" . בסופו של הדיון הארוך התקבלה ברוב מוחלט הצעת המזכירות "לאפשר ליגאל שנתיים של לימוד 245 וכתיבה", והוא יצא לדרכו החדשה-ישנה, מלוּוה בברכת הקיבוץ . כיוון שעבודתו החדשה ככותב ב"דבר" היתה בתל אביב, שכר יגאל חדר בביתם של מתיה ובצלאל לונדון, הוריו של העיתונאי ירון לונדון, ששכן ברחוב מוצקין שבצפון העיר . בצלאל היה שחקן ב"אֹהל", חבר בוועדת הרפרטואר של התיאטר...
אל הספר