286 ארי קטורזה והינו מקורב למאפיה . דמותו נבנתה כנראה בהתבסס על דמותם של שני יהודים מתעשיית התקליטים : מוריס לוי והיי וייס ( Weiss ) . טוני סופראנו מודע לעובדה שהש רבקין עשה את הונו מניצול כישרונם של מוזיקאים שחורים, כי מיתוס זה הפך לחלק מאג'נדות ( אנטישמיות בחלקן ) שהפכו לנחלת הכלל . אחרי הכול, מאפיה, תאווה לכוח ומוסר ירוד מובילים לניצול . ואכן, בעולם המוזיקה הגבולות בין פשע, לגיטימיות חברתית ויחסים אתניים תמיד היו בתחום האפור . יחסים אלה לא היו אקסקלוסיביים ליהודים ושחורים, אבל מאחר שכנראה לא אפשרי להבין את ההיסטוריה של תעשיית המוזיקה האמריקנית במאה ה – 20 ללא הבנה של מערכת 3 יחסים זו, הם קיבלו ממד מיוחד בסיפור זה . בשיח האתני מערכת יחסים זו משורטטת מזוויות מבט שונות : בעוד התפיסה היהודית המרכזית על אודות יחסי יהודים – שחורים ניכרת בממד האלטרואיסטי שבה, תפיסה מקבילה ומכריעה בראייה האפרו – אמריקנית היותר רדיקלית טוענת לניצול מגמתי של שחורים בידי יהודים . הבעיה טמונה בעובדה שהיהודים ( יוצרים ויזמים ) — החל במינסטרלס, דרך הראגטיים והג'אז וכלה ברוקנ'רול — עשו שימוש בחומרים מוזיקליים אפרו...
אל הספר