11 צלילי השקט - הפולק, הבלוז ורוח הקפיטליזם שבין גרוסמן, בלומפילד וצימרמן

281 מדרגות לגן עדן לנסלוט ודרקולה שעה שדילן זוכה למעמד חסר תקדים ככותב שירים אמריקני וההחתמות החדשות שלו משיקגו הופכות למטאורים מוזיקליים, גרוסמן ביסס את חברת הניהול שלו ( ABGM ) בניו יורק . תאגיד קטן שכלל חברת הופעות, כמה חברות הוצאה לאור, יחצנים, מנהלי הופעות ואפילו מפיקים מוזיקליים . גרוסמן שלט בדינמיקה מול קלייב דיוויס בקולומביה ומו אוסטין בוורנר ויצר קשרים אישיים שהיו שווים מיליונים . לא הייתה חברת תקליטים שהעזה לסרב לאמנים של גרוסמן, השאלה הייתה מה כללה העסקה . אם דילן הרחיב את הגבולות של כתיבת השירים, גרוסמן הרחיב את גבולות העסקים . אמנים ומנהלים עזבו בזעם, תביעות משפטיות היו חלק מהיום – יום, וגרוסמן לא היה מהסס לנהל משא ומתן חדש תוך כדי משא ומתן קיים . ג'רי וקסלר מאטלנטיק חשב שגרוסמן מתנשא ומתחזה, אבל האמנים הרווחיים בתחום הפולק על הסתעפויותיו השונות — דילן, פיטר פול ומארי, הבנד, מייק בלומפילד ופול באטרפילד — וג'ניס ג'ופלין מהסצנה הפסיכדלית בסן פרנסיסקו היו תחת ניהולו . גרוסמן ניחן ביכולת לגרום לאנשים לבוא אליו . תנועות הגוף שלו, הדרך שבה היה עונה לשיחה, הדרך שבה אפשר לסיגריה כ...  אל הספר
רסלינג