1 פואטיקה של סיבתיות והיעדרה: עיון בסיפורי ׳ספר יוסף׳

56 נטע שטהל וי לאשתי . וי לילדי" . על האיכויות השיריות ביצירת הופמן ארחיב כאמור בפרקים הבאים, אולם חשוב להדגיש שהוא משתמש כאן בשירה כדי לבטא מבע רפלקסיבי וגלוי לב העומד כמעט במבודד בתוך הטקסט העשיר ובעל האיכויות הקומיות . הסיבה להבאת הדברים מובאת כאן שוב מתוך אותה מחוייבות מדומה להתוות קשר סיבתי שינמק את ריבוי הפרטים הבלתי הכרחיים בעליל . כפי שכבר ציינתי, בסיפור המוקדם הפרטים המזהים את במקום של הדמויות הוסתרו וסיפורי הזיכרונות סופרו במנותק מהקשר של זמן ומקום . המשותף לסיפורי הזיכרונות הללו הוא שכל אחד מהם מבליע סיפור של החמצה . הקרקס שהובטח והופמן הילד לא זכה לצפות בו כי דודו נפל מהמרפסת והובהל לבית החולים, החופשה המשפחתית שהסתיימה טרם זמנה מכיוון שהמחבר – הילד שאף לתוך אפו כדור ברזל קטן שביקש לבדוק מה טיבו, הכריכים שנזרקו לחצר ביתם של השכנים כי נעטפו יום – יום באותו נייר עטיפה, הסיכוי לקשר עם הילדה רבקה שווארץ שכתבה בפתק "בוא נתחבר" אלא ש"יצר העיון קם עלי להשבית את שמחתי . בכובד ראש שקלתי, אם נתכוונה לב' רפויה או לב' דגושה, וכדרכם של עיונים ממושכים נסתיים גם העיון הזה במסקנה מוטעית : ...  אל הספר
רסלינג