קוד סמוי 342 כפי שראינו לפני כן, אקולוגיית המדיה החדשה מייצרת חוסר קוהרנטיות שכן חברות המדיה החדשה הבינו שכך הן יכולות לרתום לצורכיהן חולשה פסיכולוגית שכולנו סובלים ממנה . כך הן מושכות אותנו לסביבה שהן יוצרות וגורמות לנו לשהות בה זמן ארוך יותר 43 תופעת הלוואי אינה מטרידה אותן . אז מה אם אנחנו מרגישים יותר . כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגלינו, כאילו איבדנו שליטה ויכולת להבין את מה שקורה מסביבנו . חברות המפתחות טכנולוגיות ותכנים של מציאות מדומה יכולות לפנות דווקא אל הכיוון השני . בגלל שסביבת המציאות המדומה בנויה מקוד, ניתן לתכנת אותה ובכך ליצור מציאות עקבית, קוהרנטית, שיש בה סדר שאנחנו מסוגלים לפצח ולהבין . מדיום חדש מגיח אל העולם עם הבטחה לפתור בעיה שמדיום קודם סבל ממנה או יצר בעצמו . הטלגרף ואחריו הרדיו פתרו את "בעיית המרחב" שנוצרת בעולם של טקסט כיוון שהוא מבוסס על נייר שלוקח זמן להעבירו ממקום למקום . הטלוויזיה פתרה את בעיית חוש הראייה, כי הרדיו יכול לספק רק את חוש השמיעה . האינטרנט פתר את בעיית האינטראקטיביות, כי המדיה המסורתית מבוססת על טכנולוגיות חד-כיווניות . וסביבת המדיה הנוכחית גזלה ...
אל הספר