הצליהא מציאות 0ח 2 333 מבחינת ההשפעה הפיזית, ון שניידר דיווח על מה שמכונה "הנגאובר וירטואלי" או "מחלת ים וירטואלית" . מדובר בתופעה שנובעת מחוסר תיאום או סנכרון בין החיוויים הוויזואליים בסביבה הווירטואלית לבין התנועה של הגוף שלנו במרחב האמיתי . לדוגמה, אם בתוך המשחק האוטו שלכם מתהפך, החיווי הוויזואלי יהיה של מכונית שנעה מצד לצד ומתהפכת, אבל במרחב האמיתי הגוף שלכם ייוותר במקומו . חוסר הסנכרון בין מה שאנחנו רואים לאיך שאנחנו זזים גורם לבחילה, בדיוק כמו הבחילה שנגרמת כששטים באונייה וצופים באופק שעולה ויורד . התחושה הזו, כתב ון שניידר, חולפת כשעה עד שעתיים לאחר שיוצאים מהסביבה הווירטואלית, והיא הולכת ומתקצרת עם הזמן . ועדיין, בעיני רבים היא נחשבת לאחד החסמים העיקריים בפני שימוש ממושך בסביבות וירטואליות . ון שניידר דיווח גם על השפעה פיזית אחרת, מוזרה יותר : זמן קצר לאחר שהתנתק מהסביבה הווירטואלית, עדיין הרגיש שהוא מסוגל לעוף דרך חפצים שונים שנקרו בדרכו . לכן נזהר כשנגע בהם . "אתה ללא ספק צריך להימנע מלנהוג או מלחצות רחובות עמוסים מייד לאחר חוויית VR ," כתב . אך החלק המדאיג יותר במקרה של ון ש...
אל הספר